חוק הסדר התדיינויות, נכנס לתוקפו בשנת 2016, והוא מחייב בעלי דין הנמצאים בסכסוך משפטי. על אחד הצדדים להגיש בקשה ליישוב סכסוך, ואז בני הזוג יוזמנו על מנת לקיים פגישת מהו"ת וגירושין. החוק מעכב את ההליכים המשפטיים למשך 45 יום כאשר הזוג, אף יפנה אל הליך גישור מסודר, אשר יכלול 4 פגישות שתיערכנה באמצעות מגשרים מיחידות הסיוע. כאשר יסתיים ההליך, על הצדדים יהיה להודיע לביהמ"ש אם הם מעוניינים בהסכם גירושין או להמשיך בתביעה המשפטית.
חוק הסדר התדיינויות בעצם מעלה את המודעות להליכים חלופיים ומאפשר לבני הזוג שנמצאים בסכסוך, לבחור את ההליך שיהיה מקובל ועדיף על הצדדים. הדגש הוא על טובת הילדים. פגישת מהו"ת וגירושין, נועדה לסיים את הסכסוך בין הצדדים בדרכי שלום והסכם גירושין. המטרה היא, למנוע תביעות משפטיות של מי מהצדדים, מה שעשוי אף להחריף את הסכסוך. למעשה ראשי התיבות של מהו"ת הן – מידע היכרות ותיאום. למעשה המדינה קובעת בחוק שלפני שבני הזוג עוברים לבית המשפט, עליה להסביר לבני הזוג, לגבי ההשלכות לצעד זה ואת המחיר הכבד שהם עשויים לשלם. דרך זו, היא הרבה יותר זולה ומהירה והמטרה היא- גישור.
האם חלה חובה על הצדדים להיכנס להליך גישור מטעם המדינה בפגישת מהו"ת וגירושין?
האמת היא, שאין זו חובה על הצדדים להתחיל בהליכי גישור, אך מצד שני, קיימת חובה משפטית לגשת אל פגישת מהו"ת וגירושין, כאשר פגישה זו, אינה כרוכה בתשלום והיא משמשת בעצם לקדם גישור. אם הצדדים והמגשר, חשים כי קיימת איזו שהיא דרך לתקשר וניתן יהיה לפתור את הסכסוך באופן נעים והולם, הם יוכלו להתחיל בהליך הגישור, לאחר פגישת מהו"ת ביחידת הסיוע. אם המגשר, הגיע למסקנה, כי לאחר הפגישה, הצדדים לא הביעו רצון לשיתוף פעולה ביניהם, הצדדים, יוכלו לטעון את טענותיהם בהליך משפטי. יש לדעת, כי ביהמ"ש לא ידון בתביעה שלא קדמה לפגישת מהו"ת, אלא אם כן מדובר במקרים חריגים, כאשר הדיון חייב להיות מידי ואף במקרים אלה, יהיה רשאי ביהמ"ש להורות על פגישת מהו"ת וניסיון להליך כישור בשלב מאוחר יותר.
כיצד מגיעים אל פגישת מהו"ת וגירושין?
בני הזוג שנמצאים בסכסוך, לא יכולים להגיע בכוחות עצמם ליחידת הסיוע הנמצאת באזור מגוריהם, כי אם על אחד מהצדדים למלא טופס של בקשה ליישוב סכסוך. השופט יבחן את הבקשה ואז יחליט לגבי שליחת בני הזוג ליחידת הסיוע למטרת פגישת מהו"ת וגירושין. יש לציין, כי מספר התקנים ביחידות הסיוע הוא מצומצם ולכן, כל בקשה מבית המשפט עוברת בחינה מעמיקה, עד להחלטת השופט. מלבד עובדים סוציאליים ועורכי דין נמצאים גם מגשרים מוסמכים שעובדים שנים בתחום והם מצוידים בכלים המתאימים.
בכל התקופה שבה יתחילו בני הזוג את ההליך של פגישת מהו"ת וגירושין, וכל תקופה אחרת שעליה יחליטו הצדדים, יעוכבו ההליכים והצדים המעורבים בסכסוך, לא יוכלו להגיש תובענה ושום ערכאות משפטית, לא תוכל לדון בנושא הסכסוך, למעט בקשה בדבר סעדים זמניים לשמירת המצב הקיים או לסעדים דחופים, כגון קביעת זמני שהות מידיים, כדי שלא יהיה נתק בין אחד ההורים לילדיו או מזונות זמניים.
מהי מטרת הפגישה הראשונה במסגרת מהו"ת?
הפגישה הראשונה, אשר נקראת פגישת מהו"ת וגירושין, נועדה להכיר את הצדדים, את צרכיהם ולהבין את נושא הסכסוך, כך שניתן יהיה למצוא דרכים ליישוב הסכסוך בין הצדדים בהסכמה. בפגישות הללו, שהם 4 במספר, יינתן מידע לגבי ההליכים המשפטיים ועל ההשלכות הרגשיות והמשפטיות והכלכליות של הליך הגירושין. יש לציין, כ בפגישה הראשונה בני הזוג לא יכולים להתלוות עם באי כוחם. המטרה היא להראות לצדדים, כי ניתן להתגרש ללא מלחמות משפטיות וזה למעשה הדבר החשוב והמהותי במסגרת חוק הסדר התדיינויות.
ישנן כמה נקודות חשובות שעל הצדדים לדעת לגבי יחידות הסיוע שמציעות גישור והסכם גירושין שזו למעשה המטרה של פגישת מהו"ת וגירושין ואלה הן:
· כאשר תתקיים הפגישה הראשונה ביחידת הסיוע (פגישת מהו"ת), בסוף הפגישה, יחליטו אנשי המקצוע ביחידת הסיוע, אם יש טעם בכלל לזמן שוב את הצדדים לעוד 3 פגישות.
· אנשי המקצוע של יחידות הסיוע, יחליטו לגבי הפגישות, אם בתחילה ייפגשו עם בני הזוג לחוד או יחד.
· יחידות הסיוע, מחויבות לתת הזדמנות לצדדים להתייעץ עם עורכי הדין שלהם לפני שיהיו מוכנים ליטול על עצמם אי איזו שהיא התחייבות משפטית.
· בסוף הפגישה הרביעית והאחרונה במסגרת פגישת מהו"ת וגירושין, תמליץ יחידת הסיוע לגבי הליך יישוב הסכסוך בהסכמה.
כיצד מסתיים ההליך בפגישת מהו"ת?
בערך כ-5 ימים מיום הפגישה האחרונה, יודיעו הצדדים ליחידת הסיוע באמצעות טופס הודעה על החלטתם, לגבי יישוב הסכסוך בהסכמה.(טופס 3 בתוספת לתקנות) או אם הם מעוניינים להמשיך בהליך הגישור חלופי, או שהם אינם מעוניינים כלל ביישוב הסכסוך והם מעוניינים להמשיך באמצעות בית המשפט לענייני משפחה, או בביה"ד הרבני. במידה, והצדדים מעוניינים בהליך חלופי, כמו ללכת למגשר פרטי, הם יסכימו ביניהם על תקופת עיכוב ההליכים. במקרה זה, הם יפנו למגשר לפי בחירתם, או בהתאם להמלצתה של יחידת הסיוע. מיותר לציין, כי המשך ההליך מחוץ ליחידות הסיוע, תהיה כרוכה בתשלום של הצדדים.
ישנם זוגות, אשר זכאים לסיוע משפטי בתחום המשפחה, מטעם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, במידה ואושרה זכאות. למשל השתתפות בשכר הטרחה של המגשר שפנו אליו הצדדים. בעצם, שווה לבדוק את כל המידע, בנושא סיוע משפטי בתחום דיני המשפחה. אם הצדדים כן הגיעו להסכמה במסגרת פגישת מהו"ת וגירושין, הם יוכלו לפנות אל ביהמ"ש לענייני משפחה למתן תוקף של פס"ד להסכם הגירושין שגובש.
מה ההבדל בין פגישת מהו"ת ביחידת הסיוע לבין גישור פרטי?
יש לדעת, כי פגישת מהו"ת וגירושין ע"פ חוק יישוב סכסוכים, נקרא גם "גישור חובה" שהוא בעצם גישור זוגי במסגרת המדינה, או במילים אחרות גישור מהו"ת. על פניו, נראה כי הדרך של פגישות מהו"ת שמתקיימות ביחידות הסיוע, היא דרך נוחה ומסודרת, כך שהיא יכולה לאפשר לצדדים להימנע ממלחמות והוצאות משפטיות גבוהות, אשר כרוכות בהליכים משפטיים מתישים שאינם טובים או מומלצים לצדדים, אך יחד עם זאת, הליך זה עשוי לא להתאים לכולם ולפעמים ישנם מקרים שההליך אף גרם לנזקים. לכן, במקרים מסוימים, עדיף לפנות אל מגשר פרטי שהוא עו"ד לדיני משפחה שהוסמך להיות מגשר, מה שיקל על הצדדים להגיע להסכם גירושין שיכלול את הצרכים והרצונות של הצדדים.
אחת הסיבות נפוצות שלא כולם מגיעים להסכם גירושין משביע רצון באמצעות פגישת מהו"ת וגירושין, היא שלפעמים 4 פגישות לא מספיקות ליישב את הסכסוך בין הצדדים, אך לעומת זאת, בפגישות מטעם מגשר פרטי, כל האינטרסים של שני הצדדים נלקחים בחשבון. המגשר נפגש לחוד עם בני הזוג ולאחר מכן עם שניהם, כך שהמגשר יוכל להתאים את ההסכם שישרת את הצדדים לטווח הארוך. עוד יש לציין, כי המגשרים הפועלים מטעם המדינה ביחידות הסיוע, פועלים תחת תקציב מוגבל. אמנם זה נכון שמדובר בחיסכון כספי בהליכי גירושין בסיוע המדינה, אך במידה וההסכם לא יהיה מקיף או שלא יינתן מענה הולם, המחיר הרגשי של הצדדים יהיה כבד.