אנו עדים לכך, כי בשנים האחרונות, גוברת המגמה של הסכמי גירושין על פני זירת לחימה, אשר גוזלת כסף רב וכוחות נפשיים רבים משני הצדדים המעורבים בסכסוך. מי שמעוניין ליישב סכסוך, עליו יהיה לגשת לבית המשפט לענייני משפחה ולקבל טופס, הנקרא בקשה ליישוב סכסוך. יש למלא כאמור את טופס הבקשה לישוב סכסוך לפי תקנה 2 לתקנות הסדר התדיינות בסכסוכי משפחה התשע"ו -2016. על מגיש הבקשה, למלא את הפרטים המלאים של המבקש והמשיב. הבקשה עצמה, תוגש בשני עותקים לביהמ"ש לענייני משפחה שהוא בעל הסמכות לדון בבקשה לפי מקום המגורים המשותף והאחרון של בני הזוג. יש לציין, כי בבקשה זו ובהליך זה בכלל, ניתן יהיה לאחוז בשני קצוות המקל. הבקשה, תוגש לביהמ"ש לענייני משפחה ואם במידה והצד השני אינו מעוניין בהליך זה, הוא יוכל להגיש את תביעותיו לאחת משתי הערכאות המשפטיות העוסקות בדיני משפחה, אם בביהמ"ש לענייני משפחה, או בביה"ד הרבני.
בכדי להגיש בקשה ליישוב סכסוך, יש לפנות אל עו"ד דיני משפחה אשר יוכל להכין את הבקשה בהתאם למה שקבוע בתקנות. יש תחילה לחתום על הטופס שבו אחד מהצדדים מבקשים מביהמ"ש להפנות אותם ליחידת הסיוע , על מנת שינהלו את הליך הגירושין בהסכמה וללא התדיינות משפטית. שנית, יש להכין תצהיר, אשר במסגרתו יוצג מהות הסכסוך בין בני הזוג, אך מבלי להיכנס ליותר מדי פרטים. מיותר לציין, כי אין אפשרות במסגרת בקשה זו, לתבוע דבר ואין לכלול בה אי אילו דרישות. המהות של בקשה זו היא הרצון לנהל הליך גירושין באמצעות גישור שמוצע ביחידות הסיוע.
מה בוחן בית המשפט לענייני משפחה כאשר הוא מקבל בקשה ליישוב סכסוך?
בית המשפט לענייני משפחה, בודק את בקשה ליישוב סכסוך ואם הוא סבר, כי אכן הוגשה בתום לב, יפנה את הצדדים ליחידת הסיוע. מצד שני, אם ביהמ"ש התרשם כי מדובר רק בצד שלא נבע מתום לב מאחד הצדדים המעורבים בסכסוך או שלמבקש, אין רצון להגיע לפשרה, הבקשה לא תעצור את מרוץ הסמכויות. למעשה, המטרה היא הבעת הנכונות בגישור ולהגיע להסכמות הוגנות. אם במידה וביהמ"ש יתרשם כי הבקשה ליישוב הסכסוך תהיה בהסכמה של שני הצדדים, הוא יציע להם את ההליך ביחידת הסיוע, או באמצעות עו"ד דיני משפחה שהוא אף מגשר מוסמך בתחום.
הליך יישוב סכסוך, מורכב מפגישה אחת עם עו"ס הבקיא/ה בנושאי גירושין, אשר במסגרתה מברר העו"ס אם קיים סיכוי לסיום הליך הגירושין בדרכי שלום ואם הצדדים נכונים ל-3 פגישות גישור נוספות, אשר בהן כל צד זכאי להסתייע בעו"ד מטעמו. כמו כן, החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה התשע"ד 2014, אשר נכנס לתוקפו ב-17.7.16 ועודכן בשנת 2020. מטרת החוק היא ליישב סכסוך משפחתי בדרכי שלום והסכמה של שני הצדדים ולאפשר את הליכי הגירושין ללא כל בעיות מיוחדות ולהתנהל מבלי להגיע להליכים המשפטיים ולייצוג באמצעות עו"ד לדיני משפחה.
מדוע קיים יתרון רב למי שמגיש בקשה ליישוב סכסוך?
מסתבר, כי קיים יתרון עצום כאשר אחד מהצדדים הנמצאים בסכסוך, מגיש ראשון את בקשה ליישוב סכסוך. יש לדעת, כי שלוש מתוך ארבעת הפגישות המתקיימות בנוכחות עורכי הדין של הצדדים. התוצאות שיהיו באמצעות פגישות מהו"ת הנערכות ביחידות הסיוע, אינן מחייבות את בני הזוג. במידה והטענות שנטענות, לא תהיה מושגת להן הסכמה, יכול הצד שהגיש את בקשת יישוב הסכסוך, לחשב מסלול מחדש, אם לגבי הבחירה של בית המשפט לענייני משפחה, או בבית הדין הרבני.. כאשר הזוג יוזמן לפגישה הראשונה ביחידת הסיוע באזור מגוריו, הוא יהיה חייב להגיע לפגישה, כך שאי התייצבות לפגישה, דינה אי התייצבות בבית המשפט.
לפעמים ישנו חשש של אי הבהרות בין הצדדים הנמצאים בסכסוך. למשל, כאשר הצדדים מראים נכונות ליישוב הסכסוך ביניהם ולסיום הקשר באמצעות הסכם גירושין, אך הצד השני, עושה שימוש לרעה בנכונות ויקדים את הצד השני ויגיש תביעה באחת מהערכאות המשפטיות, על מנת לצאת כאשר ידו על העליונה , מה שנקרא בעגה המשפטית "מרוץ הסמכויות". אם מדובר בהליך שנעשה ביחידות הסיוע במסגרת פגישות מהו"ת, עד לסיום הפגישות ולהחלטה של בני הזוג, לא ניתן יהיה להגיש תביעה באחת הערכאות המשפטיות באמצעות מי מהצדדים.
האם ישנם חסרונות בהליך של יישוב סכסוך בין בני זוג שנעשה מחוץ לערכאות המשפטיות?
אמנם ההליך של פגישות מהו"ת וכן יחידות הסיוע, עושים עבודה נאמנה, אך מדובר על אנשים שאין להם השכלה משפטית. דבר זה, גורם לכך שבעלי הדין מקיימים הליך של יישוב סכסוך ולא זוכים לבעל מקצוע בתחום המשפט. בגלל שהליכי הגירושין הם הליכים מהותיים, חייב שיהיה לבני הזוג ייצוג משפטי, מה שיגן על זכויותיהם. למרות ש/הידברות והליך גישור, מקפיאם למעשה את ההליך המשפטי, אך מצד שני, קיימת זכות דיונית שהיא הזכות של בני הזוג לגשת לערכאות ולמצות את זכויותיהם.
זו הסיבה, כי ייצוג משפטי ישמור על זכויות בני הזוג הנמצאים בסכסוך גירושין, כך שניתן יהיה לטפל בכל ההליך משלב הגשת בקשה ליישוב סכסוך ובפגישות מהו"ת ע"י יחידות הסיוע. כך שאם קיים צורך בהגשת בקשה לסעדים זמניים, עוה"ד של מי שמבקש את הסעדים ידאג להם. אם במקרה והיו פגישות גישור שלא גרמו לפתרון שמניח את הדעת של שני הצדדים, עורך הדין יפעל להשגת התוצאה המשפטית המוצלחת לפי נסיבות המקרה. יש לציין כי במשך ההליך ליישוב הסכסוך בין הצדדים, כאמור ניתן יהיה להגיש בקשה לסעד זמני כגון: צו עיכוב יציאה מן הארץ, צו עיקול אשר ניתן להגיש סעדים אלה, באמצעות טופס 5 וכן, ניתן יהיה להגיש בקשה לסעד דחוף כגון: בקשה בנושא המזונות, או הבטחת קשר עם הקטין של כל אחד מהוריו, אשר בקשת סעד זו, ערוכה לפי טופס 6. יש לציין, כי סעדים אלה יהיו תקפים למשך 5 חודשים, מיום מתן הצו, אלא אם כן ביהמ"ש החליט אחרת. במידה ויש צורך בהגשת בקשות לסעדים, מומלץ כי הן תוגשנה באמצעו עורך דין לגירושין, היות וגם לבקשות מסוג זה, קיימת השפעה ישירה על התביעה שעשויה להיות מוגשת בהמשך.
להסכמות שיש בהן השלכות כלכליות או משפטיות? – מומלץ להתייעץ תחילה עם עורך דין
במקרה שבו שני הצדדים הגיעו להסכמות שיש בהן השלכות כלכליות ו/או משפטיות, מומלץ שלא להתחייב להן מבלי התייעצות מקדימה עם עורך דין לדיני משפחה המתמחה בכל נושא הגירושין. קיימת חשיבות רבה לליווי הליך או לייצוג של עו"ד לגירושין, כך שאם הוא יקרא את ההסכם, הוא יכול להתריע על סעיף בהסכם הגירושין אשר יכול להיות בעייתי, מבחינת הזכויות של אחד הצדדים שהוא מייצג. המסקנה היא, להתייעץ עם עו"ד לדיני משפחה, כבר בשלב הראשון לפני הגשת בקשה ליישוב סכסוך, היות ואם מדובר בבקשה שלכאורה נראית פשוטה, עשויות להיות השלכות שתגרומנה לכך שהמטרות של בני הזוג לא תושגנה בסופו של דבר.
מומלץ להיכנס להליך יישוב סכסוך בין בני הזוג, כאשר קובעים אסטרטגיה ברורה ומטרות, גם אם מדובר בהסכמה.