בית הדין הרבני, הוא חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט בישראל. לזוג שמעוניין להתגרש, ישנה אפשרות בחירה, בין ביהמ"ש לענייני משפחה, לבין בית הדין הרבני, אך כאשר יש לתת את הגט, ייערך הטקס בבית הדין הרבני בלבד. השופטים בביה"ד הרבניים, נקראים דיינים, כאשר הדיונים עצמם, נערכים בהרכב של 3 דיינים, אך במקרים מסוימים, בהסכמת שני הצדדים, ניתן יהיה לנהל את הדיון, באמצעות דיין אחד בלבד. היום, ממש כמו בביהמ"ש לענייני משפחה, ניתן לבצע הליך יישוב סכסוך בבית הדין הרבני.כאשר אחד מבני הזוג מגיש בקשה ליישוב הסכסוך בבית הדין הרבני שני בני הזוג יופנו בשלב הראשון לעובדת סוציאלית ביחידת הסיוע. ממש כמו ביהמ"ש לענייני משפחה, ניתן לדון בביה"ד הרבני על הנושאים הבאים:
• מזונות אישה
• מזונות הילדים
• חלוקת רכוש בין בני הזוג במסגרת הליך גירושין
• אישור הסכמי ממון בין בני הזוג
• החזקת ילדים
• אפוטרופסות
• ירושות וצוואות
ועוד נושאים שגם בהם דנים בביהמ"ש לענייני משפחה. בעבר, הייתה משמעות ממש מכרעת, לגבי הבחירה בשאלה, מי ידון במחלוקת של בני הזוג, אך עם השנים, כאשר החקיקה והפסיקה שונו, אין הבדל של ממש בין שתי הערכאות, אך גם יישוב סכסוך בן בני זוג, ניתן יהי לבצע בבית הדין הרבני כאשר הליך זה כאמור נקרא: יישוב סכסוך בבית הדין הרבני.גם בבית הדין הרבני, ניתן יהיה ליישב את הסכסוך בין בני הזוג, כאשר בדומה להליך בביהמ"ש לענייני משפחה, קיימת יחידת סיוע, כאשר יחידות הסיוע בביה"ד הרבניים, כפופות לממונה על יחידות הסיוע שקיימות בביהמ"ש האזרחיים.
טופס בקשת יישוב סכסוך בבית הדין הרבני
יש להגיש את הבקשה עבור יישוב סכסוך בבית הדין הרבני. פתיחת התיק, כרוכה בתשלום אגרה, כאשר יש לשלם אותה, באמצעות כרטיס אשראי בבית הדין הרבני. יש להקפיד ולמלא נכון את הפרטים הדרושים יחד עם מסמכים שיש לצרף לצורך פתיחת התיק. יש לצרף לבקשה ת.ז של המבקש ואם הוא מיוצג ע"י עו"ד יש לצרף ייפוי כוח. מזכירות ביה"ד הרבני, תוציא הזמנה לפגישת מהו"ת. ביה"ד דן בענייני משפחה, ממש כמו המשמעות לענייני משפחה, אשר מצויים בסמכותו על פי כל דין, רשאי להפנות בעל דין ליחידת הסיוע, כפי שיפרט בהחלטתו והוא יהיה רשאי להורות ליחידת הסיוע לחקור בעניין שנדון מולו ולהגיש חוות דעת בכתב בקשר לתובענה שנדונה בפניו, לצורך מידי ובלבד שאין אפשרות באופן סביר, לקבל תסקיר מפקיד הסעד. אם סירב בעל הדין להופיע בפני יחידת הסיוע, יודיע על כך בכתב לביה"ד הרבני.
פגישת מהו"ת בבית הדין הרבני – כיצד להתכונן?
מומלץ להגיע לפגישת מהו"ת בראש פתוח, במיוחד לזוגות שמעוניינים לבצע יישוב סכסוך בבית הדין ולא התנסו בגישור מתוך המטרה להגיע אל ביה"ד הרבני, אך מומלץ להקשיב לבעלי המקצוע ולהבין היטב את ההליך. על בני הזוג לדעת מה זכויותיהם,ומה ברצונם להשיג ביישוב הסכסוך. יש לדעת, כי בסמכות ביה"ד הרבני לדון בנושאים שנכרכו ביישוב הסכסוך, כאשר נושא המשמורת של הילדים כרוך בטבעו בכל נושא הסכסוך, יש לדון במסגרת יישוב הסכסוך.
מסלול פגישות מהו"ת יהיה -4 פגישות ובעקבות הפניה לפי שיקול דעתו של הדיין בהתאם להערכה מקצועית. מטרת יחידות הסיוע בבית הדין הרבני היא לקדם סכסוכים משפחתיים בדרכי הידברות והסכמה ובמגוון כלים טיפוליים כגון: טיפול זוגי ומשפחתי, הנחיית קבוצות וגישור. יחידות הסיוע פועלת למען כל בני המשפחה ומתוך מחויבות לצרכי וטובת ילדיהם של הצדדים. במהלך של יישוב סכסוך בבית הדין בני הזוג יגיעו להסכמה ויחליטו לגבי הארכת ההליך ותקופת עיכוב הליכים. במידה ומדובר בהסכמה על גירושין, או שיהיה כישלון של הליך יישוב הסכסוך, עליהם להודיע על ההחלטה בתוך 10 ימים לביה"ד הרבני, באמצעות טופס ייעודי. המטרה העיקרית של החוק החדש היא הקטין את הכמות העצומה של התביעות המשפטיות בביה"ד הרבני. המטרה ברורה – לנסות ולגשר בין הצדדים הנמצאים בסכסוך בהסכמה הדדית. יש לדעת, כי בני זוג שנמצאים בסכסוך ומעוניינים בהליך של יישוב סכסוך בבית הדין הרבני, לא יכולים להגיש תביעת גירושין, כל עוד לא מיצו את ההליך של יישוב הסכסוך, כל עוד לא עברו את תקופת עיכוב ההליכים הקבועה בחוק.
תקופת ההמתנה, מרגע של פתיחת הקשה של יישוב סכסוך בבית הדין הרבני, עשויה להימשך כמה חודשים, כאשר במהלך תקופה זו, תתכננה בעיות דחופות שדורשות פתרון כגון: מניעת קשר בין הורה לילד, מצוקה כלכלית וקושי למימונם של צרכי הילדים. במקרים אלה, ניתן יהיה לפנות אל ביה"ד הרבני לקבלת סעד דחוף ויינתנו החלטות זמניות. למעשה הליך זה של יישוב סכסוך המתנהל בביה"ד הרבני, יכול להתנהל מבלי להגיש בקשה ליישוב הסכסוך, כי אם באמצעות פעולת גישור, ממש כפי שהיה לפני הליך של ישוב סכסוך, אך מי שמעוניין להגיש תביעה, יהיה חייב לעבור תחילה את הליך יישוב הסכסוך. במידה והליך זה יצלח, כאשר הצדדים מגיעים להסכם, הוא יוגש לבית הדין הרבני, יאושר ויקבל תוקף של פסק דין.
באופן זה, נחסך הדיון המשפטי וכל הנזקים שעשויים להיגרם לילדים ולהורים. התהליך של יישוב סכסוך בבית הדין הרבני אינו כרוך בעלויות, אלא אם כן, שני בני הזוג, המעוניינים בהליך זה, ייצוגו ע"י בא כולם, כאשר עורכי הדין, יוכלו להופיע רק מהישיבה השנייה ואילך, ביחידות הסיוע.
סעד זמני במזונות קטינים במסגרת יישוב סכסוך בביה"ד הרבני
החוק החדש להסדר ההתדיינות בסכסוכי משפחה, קובע כי הסעדים הזמניים, נועדו לשמור על המצב הקיים, כך שיש צורך להנהיג מזונות זמניים כסעד זמני, כאשר המטרה היא שמירה על המצב הקיים (סעיף3 ז(1). על אף האמור בסעיף קטן(ה) צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש בכל עת לערכאה לסעד דחוף בעניין, ונקבע לפי סעיף 5 לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לעיכוב.
האם הליך יישוב סכסוך בביה"ד הרבני הוא למעשה הליך גישור?
יש לדעת, כי הליך יישוב סכסוך בביה"ד הרבני, אינו הליך גישור, כי אם הליך אשר מורכב מפגישות ,היכרות ותיאום, כאשר בסופו של דבר העו"ס שמנחה מפגשים אלה, תציג בפני שני הצדדים את ההליכים. מד שני קיימת גם האופציה לבני הזוג להגיע להליך גישור. במידה ובני הזוג יהיו מעוניינים בגישור, הם יכולים לפנות לגורמים העוסקים בהליך זה.החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראות השעה תשע"ה 2014), מורה, כי במשך 60 יום, יוכל אחד מבני הזוג שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, לשאוב את כל המידע ההכרחית, בדבר תכניותיו של בן הזוג השני, כך שבאופן זה, הוא או היא, יכינו את עצמם טוב יותר,כך שבעקבות מידע זה, הוא יוכל להחליט היכן כדאי לו יותר להגיש את התביעה, מה כדאי לו להגיש וכדומה.
לעומת זאת לשון סעיף 4 לחוק התדיינויות בסכסוכי משפחה (צו השעה) מראה כי: " אם חלפו התקופות כאמור בסעיף 3(ה) והצדדים לא הגיעו להסדר שישביע את רצונם, בהליך יישוב סכסוך, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש תוך 15 ימים, תובענה בנושא סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית שלה הסמכות לדון בעניין לפי דין. במידה ולא הגיש הצד האמור תובענה כאמור, או שהגיש תובענה, רק לחלק מהנושאים שבהם דן הסכסוך המשפחתי, רשאי הצד האחר, להגיש לכל ערכאה שיפוטית אשר לה הסמכות לדון בעניין ע"פ דין תובענה בעניין של סכסוך משפחתי שלגביו לא הוגשה תובענה כאמור".