ישוב סכסוך גירושין – לסיים את ההליך בשלום

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, קובע כי צדדים אשר מעוניינים להגיש תביעה בגין סכסוך משפחתי, יהיו חייבים לבצע הליך גישור לפני שיחליטו בדבר הגשת התביעה. הגישור מתבצע ביחידות הסיוע הפועלות ליל ביהמ"ש לענייני משפחה. למעשה, מדובר על יישוב סכסוך גירושין. הליך הגישור, נעשה ביחידות הסיוע וללא תשלום. הצדדים יוזמנו ל-4 פגישות הנקראות "פגישות מהו"ת" (מידע, היכרות ותיאום) ולזוג תינתן ארכה של 45 ימים על מנת לקיים את הליך הגישור. בפגישה הראשונה, הזוג לא יורשה להגיע עם עורכי דינם, כי אם רק מהפגישה השנייה, כך שעל מנת לנהל מו"מ, הם יוכלו להשתתף.

במידה והליך הגישור יצליח, עורכי הדין, יערכו הסכם גירושין, אך אם הגישור נכשל, הצד שהגיש את הבקשה עבור יישוב סכסוך גירושין, יוכל להגיש את התביעה בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני יש לציין, כי במהלך הליך גישור חובה, ניתן יהיה להגיש סעדים זמניים דחופים בנושא מזונות וכן, בנושא משמורת ילדים וכן, צו עיקול ועיכוב יציאה מהארץ. אם אחד מהצדדים, אינו מעוניין בהליך גישור חובה, יהיה עליו להתייצב לפגישת הגישור הראשונה ולחתום על טופס סירוב להליך גישור חובה. טופס זה, יועבר לשופט ואז, ניתן יהיה להגיש תביעה באחת משתי  מהערכאות הדנות בענייני משפחה.

באילו סיבות נוספות ניתן יהיה להגיש סעדים דחופים במהלך הליך יישוב סכסוך גירושין?

 סעיף 14 לחוק בהסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, מאפשר להגיש כמה בקשות לסעד זמני או דחוף, בכמה ערכאות למשל:

• בקשה להנפקת דרכון לקטין וקבלת אישור יציאתו מהארץ לצורך פעילות חינוכית, קבוצתית או כל צורך בלתי צפוי אחר, כשאר מועד היציאה מהארץ יהיה  30 ימים מיום הגשת הבקשה
• הגשת בקשה דחופה לביצוע פעולה רפואית בקטין כולל בדיקה, אשפוז פסיכיאטרי וזאת במידה ואין הסכמה בין הורי הקטין.
• תביעה דחופה לגירושין כאשר בן הזוג הנתבע מתגורר בחו"ל וכעת הוא נמצא בישראל, או מעוד סיבות מיוחדות שההמתנה לסיום תקופת עיכוב ההליכים עשויה לעכב את הגירושין, או במקרים בהם פגישות מהו"ת עשויות לגרום נזק ממשי לצדדים, או לילדיהם הקטינים
• בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או בנושא של הבטחת הקשר עם הקטין עם מי משני ההורים.

יש לציין, כי קיימים נושאים נוספים אשר לא כלולים בבקשת סעדים דחופים או זמניים כגון: שינוי מגורי הקטין או רישומי לאיזו שהיא מסגרת חינוכית.

מדוע מומלץ להגיע להליך גישור?

אם הצדדים אשר מעוניינים להגיע למצב של יישוב סכסוך גירושין, אך הם מעוניינים להגיע למגשר פרטי בתשלום, זה כבר צעד נבון, כאשר היתרון בהליך הגישור הוא ברור, מניעת מלחמת התשה בין בני הזוג וכן לא כמו במלחמות גירושין, ההליך לא יארך זמן רב. כמו כן, הליך גישור יעיל וזול בהרבה מאשר תביעות בביהמ"ש לענייני משפחה או בביה"ד  הרבני. למעשה, הליך גישור הוא תהליך אשר בו רואים את האחר, מבהירים את האינטרסים ומוצאים פתרון אשר יתאים לשני בני הזוג.

נוצר דיאלוג בין הצדדים. למעשה הליך זה יכול לגרום למצב של יישוב סכסוך גירושין על הצד הטוב ביותר. גישור יוביל כאמור להסכם גירושין. מיותר לציין, כי בהליך הגישור, כל מה שנאמר בו הוא חסוי ולא יכול להגיע לביהמ"ש. יש לדעת, כי על מנת שהזוג יגיע למגשר פרטי, עליו לבחור במגשר שהוא בעל תעודה לגישור,והוא אף עו"ד לענייני משפחה אשר בקיא שנים בתחום. מגשר מקצועי,יוכל לייעץ לצדדים הן על סמך מקצועיותו וניסיונו העשיר בתחום זה. מגשר שהוא אף עו"ד לדיני משפחה, ינהג לפי הפרקטיקה המקובלת בתי המשפט וזאת, כדי להגיע להסכם שיתאים למציאות המשפטית.

לפני ההסכמה וחתימה על סכם גירושין מומלץ להתייעץ עם עורך דין

גם אם שני בני הזוג, הגיעו להסכם יש בו השלכות כלכליות או משפטיות, מומלץ לא לחתום על ההסכם, לפני ייעוץ עם עורך דין. קיימת חשיבות רבה לליווי ההליך או לייצוג של עו"ד המתמחה בדיני משפחה, כך שהוא יוכל לעבור על ההסכם טרם חתימתו ולהעיר הערות, או להתריע, אם מצא בעיה בהסכם הגירושין. אם כבר מדברים על חוק יישוב סכסוך גירושין, המטרה היא לבנות תוכנית עבודה קבלת ייעוץ ותכנון אסטרטגי לפני הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך.

על עורכי הדין של שני הצדדים אשר מעוניינים להגיע למטרה של יישוב סכסוך גירושין, להתייעץ עם עורכי דינם כבר בשלב הראשון עוד לפני הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ביניהם. אמנם הבקשה היא פשוטה, אך עשויות להיות בה השלכות שעשויות לגרום לכך שהמטרות החיוניות של בני הזוג, לא תושגנה בסופו של דבר.

מדוע מומלץ לדרוש מביהמ"ש או מביה"ד הרבני טופס הודעה של הצד השני?

מומלץ תמיד, לבקש מביהמ"ש לענייני משפחה או מביה"ד הרבני, ו/או מיחידות הסיוע את טופס ההודעה של הצד השני, כי אם הצד המבקש לא יממש את זכותו להגיש את תביעותיו תוך 15 יום ממועד ההודעה על סיום ההליך למשל במקרה שהצד השני שהוא "|המשיב" ביקש לסגור את ההליך ובתוך כך, לא יגיש את תביעותיו במועד זה, תאבד לו זכות הקדימה הראשונה, היכן להגיש את תביעותיו אם באחת משתי הערכאות המשפטיות המקובלות ועימה אף הזכות להחליט אילו סוג של תביעות היה מעוניין שאותה הערכאה תדון בעתירותיו.

מומלץ לדעת, כי למרות שאת טופס להארכת התקופה לעיכוב הליכים אשר באמצעותו לא יוכלו שני הצדדים שמעורבים בהליך יישוב סכסוך בגירושין, ניתן יהיה להגיש בהסכמה בלבד. יש לציין את סיבת הדחיפות, כמו למשל, כאשר הצד השני אינו משתף פעולה או שהקרע בין הצדדים הפך להיות עמוק יותר ולא ניתן אף לבצע  הליך גישור וכדומה.

האם הגשת בקשה ליישוב סכסוך גירושין עשויה להוות פתרון למרוץ הסמכויות?

 כאשר בני זוג, מעוניינים בהליך של יישוב סכסוך גירושין, הם מצד אחד מביעים נכונות לגירושין בהסכמה ומשתהים בעניין התביעה בערכאות המשפטיות המקובלות, אך מצד שני, קיים החשש כי הצד השני יעשה שימוש בסמכויות והכוונה היא שהוא יקדים את הצד השני, בהגשת תביעה לאחת מהערכאות אם בביהמ"ש לענייני משפחה, א אם בבית הדין הרבני, על מנת שיצא כאשר ידו על העליונה במרוץ הסמכויות.  ישנם למעשה, לא מעט  מקרים לגבי אי הבהירות לגבי הכוונות של מי מהצדדים והקיום של מרוץ הסמכויות מה שיוצר התלבטות קשה כיצד לפעול.

למעשה, בקשת יישוב סכסוך גירושין, מאפשרת לאחוז את החבל משתי הקצוות. כאשר הבקשה מוגשת לביהמ"ש לענייני משפחה, אך אם עדיין הצד השני לא הביע נכונות להליך, יוכל הצד שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך בין בני הזוג להגיש את  תביעתו לביהמ"ש תוך תקופה מוגדרת. אך אם תוגש בכל התקופה הזאת תביעה לביה"ד הרבני, הוא לא יוכל לדון בה, היות והסמכות תונה עדיין לביהמ"ש לענייני משפחה. מדובר בעצם על הליך שאין בהו מלחמות בין שני הצדדים ובני הזוג, צריכים להגיע להליך, שהם מביעים נכונות לסיים את הליך הגירושין בשלום, ללא מלחמות בבתי המשפט, מה שימנע מהם הוצאות גדולות לתשלום שכ"ט לעורכי דין ומי שנמנע ממלחמות קשות אשר פוגעות לא רק בבני הזוג, כי אם גם בילדיהם, זו האופציה הטובה ביותר עבורם.

באילו מקרים לא ניתן לבצע יישוב סכסוך בין בני זוג?

ישנם מקרים אשר החוק לא יחול על צדדים בסכסוך ואלה הם:

• תביעה בין בני זוג לשעבר
• תביעה בענייני  ירושה
• תביעה בנושא אמנת האג, העוסק בהשבת ילדים חטופים
• בקשות לאישור הסכם או בקשות  לערעורים
• אם כבר הוגשה בשנה הקודמת להגשת התביעה בקשה  ליישוב  סכסוך  גירושין 
• במקרים שבהם ההליכים שהמדינה משתמשת כצד בסכסוך משפחתי, כולל תביעת אבהות, הליכים למניעת אלימות במשפחה ולפי חוק הטרדה מאיימת.

בכל המקרים הרשומים לעיל, לא יידרשו הצדדים לקיים הליך יישוב סכסוך גירושין, אך יחד עם זאת עדיין ישנה הסמכות, הן לביהמ"ש לענייני משפחה והן לביה"ד הרבני, להפנות את הצדדים בהסכמה ליחידות הסיוע, לייעוץ או למטרת גישור.