ישנם אנשים שסובלים מסכסוכי משפחה. הסיבות לכך הן רבות, אם האשמות הדדיות, קנאה, כסף ורכוש, יחס לילדים או להורים, צוואות וירושות, התנגדות לבן זוג או בת זוג במשפחה וכמובן מריבות לפני גירושין. סכסוכים במשפחה שאינם נפתרים בזמן, עשויים רק להחמיר ולכן, יש אפשרות להליך של יישוב סכסוך משפחתי. סכסוך במשפחה, פוגע בכולם, ולא רק בצדדים שהסתכסכו. מדובר על ניתוק ממושך, היווצרות מחנו במשפחה ואפילו עד למצב של נקיטת הליכים משפחתיים שהם כלל אינם זולים. בני המשפחה האחרים שאינם צד בסכסוך, הנמצאים בין הפטיש לסדן, מה שמוביל להרס היחסים גם בין שאר בני המשפחה שמנועים מתמיכה או הבעת תמיכה באחד מהצדדים המסוכסכים.
הבעיה היא שהצדדים הנמצאים בסכסוך המשפחתי, מתבצרים בעמדותיהם וזה רק מוביל לסערת רגשות, כשאר כל אחד מעוניין להוכיח את צדקתו. אף אחד למעשה, אינו מרים את הכפפה, כאשר הוא שקוע בתחושות קשות או למצוא פתרון שיגרום לליכוד המשפחה מחדש. לאחר שיצא לתוקפו החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, ביולי 2016, כל תובענה אשר תוגש לערכאה שיפוטית בסכסוך משפחתי, תיפתח בהליך מקדמי ביחידות הסיוע שליד הערכאה השיפוטית. אך בלבד, אם מדובר בתובענה ראשונה בין בני זוג, או בין הורה לילדו, או אם חלפו 18 חודשים מאז הגשת התובענה האחרונה, מאותם בני משפחה.
מהו יישוב סכסוך משפטי וכיצד הוא מתנהל?
יש לדעת, כי יישוב סכסוך משפחתי, הוא בעצם הליך משפטי אשר נועד לטפל בסכסוכים אזרחיים בנושאי משפחה וזאת, כדי למנוע הליך משפטי בבית משפט לענייני משפחה או בביה"ד הרבני. לרוב, הליכים משפטיים כרוכות בעלויות גבוהות עבור הצדדים ועבור המדינה, כאשר הליכים אלה, עשויים להימשך זמן רב ולגרום נזק כספי ומתח רב של הצדדים שאינו מוסיף לבריאותם ולשלוותם, במיוחד כאשר ישנם ילדים קטינים ברקע. אחד מהצדדים המסוכסכים צריך להופיע בבית המשפט לענייני משפחה ולמלא טופס לבקשת יישוב סכסוך. השופט יבחן את הבקשה ויחליט, אם ניתן יהיה לשלוח את הצדדים ליחידות הסיוע לפגישות מהו"ת שהן מידע ,היכרות ותיאום.
התחומים אשר בהם נתן לבקש מבית המשפט בקשה עבור יישוב סכסוך משפחתי הם כדלקמן:
• דמי מזונות או מדור של ילד או בן/בת זוג
• דמי מזונות או מדור של צעיר מגיל 18-21
• סכסוך של אדם צעיר עם הוריו שהוא בגילאי 18-21 עם הוריו, או עם אחד משניהם
• נישואין
• גירושין
• סכסוכים הנוגעים לילדים
• יחסי ממון, הכוללים תביעות רכוש, תביעות כספיות אשר אינן כוללות צוואות, עיזבונות וירושה
• סכסוכים לגבי אבהות או אימהות אלא אם כן הצדדים הסכימו על תביעה.
במקרים המצוינים לעיל, לא תינתן אפשרות להגיש תביעה בביהמ"ש לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, עד שיהיה ניסיון ליישוב הסכסוך ביחידות הסיוע.
האם ישנם חסרונות בהליך של יישוב סכסוך משפחתי ואם כן מהן?
למרות שהכוונו להליך של יישוב סכסוך משפחתי הן טובות, יחד עם זאת, קיימות בעיות שמצויות בהליך זה. אחת מהן היא שמי שמגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך בביהמ"ש לענייני משפחה, הוא זה שיכריע מהי הסמכות אשר תטפל הסוגיה, אם ביהמ"ש לענייני משפחה, או אם בית הדין הרבני. מצב כזה, יוצר את מרוץ הסמכויות בין הצדדים, שמעוניינים להיות הראשונים שיגישו את הבקשה, כך שיוכלו להחליט בדבר הערכאה שתטפל בעיניינם.
בדרך זו, נוצר החשש כי הצדדים עשויים לנצל לרעה וינסו לבחור בערכאה משפטית שאינה נוחה לצד השני שמעורב בסכסוך.
תקופת הזמן לגבי הודעה על המשך או הפסקת פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע
הצדדים חייבים יהיו להודיע תוך 14 ימים, מיום פגישת מהו"ת האחרונה, אם הגיעו לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, או על רצונם להפנות את הסכסוך להליך חלופי, או שהם מעוניינים להגיש תביעה לערכאה שיפוטית שיבחרו. הפגישה הראשונה תהיה כ-30 ימים לכל המאוחר, מיום קבלת ההמלצה מיחידת הסיוע. יש לציין, כי קיימת תקופת הניסיון ליישוב הסכסוך. אם במידה והוגשה תובענה לפי סעיף 3(א) לא יגישו הצדדים תובענה בסכסוך המשפחתי בכל ערכאה שיפוטית, ולא תדון ערכאה שיפוטית בסכסוך כאמור, לרבות השאלה בסמכות לדון בו, במשך תקופה של 90 ימים מיום הגשת התובענה כאמור (להלן- תקופת הניסיון ליישוב הסכסוך) והכול בכפוף לאמור בסעיף 12 לעניין הסעדים הזמניים. במידה ויחידת הסיוע הודיעה לערכאה השיפוטית, כי הצדדים הסכימו להמשך בהליך ליישוב הסכסוך בהסכמה, תוארך תקופת הניסיון ליישוב הסכסוך ב-45 ימים נוספים או לתקופה ארוכה יותר, בהתאם לקביעת הערכאה השיפוטית בהסכמת הצדדים. יחידת הסיוע תדווח לממונה על סיום ההליך החלופי, אם באמצעות הגעה להסכם, או בהפסקתו מסיבה איזו שהיא, או ביוזמת מי מהצדדים, לרבות במצב של נתק מאחד הצדדים למשך 60 ימים רצופים.
מאיזו סיבה מגיע אחד מהצדדים בפניה ליישוב הסכסוך המשפחתי?
כאשר אחד מהצדדים אשר מעורבים בסכסוך המשפחתי, מגיע אל אחת מהערכאות המשפטיות העוסקת בדיני משפחה, המשמעות היא, שלא ניתן ליצור קשר עם הצד השני בסכסוך, מה שקורה ברוב המקרים. גם חוסר הרצון של אחד מהצדדים להגיע לשיח או אפילו שיח באמצעות צד ג' איזה שהוא. על מנת להגיע להידברות מוצלחת, יחידות הסיוע מערבות אנשי מקצוע הקשורים לתחום כגון: עו"ס, עורך דין ומגשר משפחתי. אנשי מקצוע אלה, אשר נמצאים ביחידות הסיוע, מנסים להבין את מהות הסכסוך, כאשר הם מוצאים פתרונות ודרכים של יישוב סכסוך משפחתי. ראשית, בני הזוג יוזמנו לפגישה מקדימה במסגרת פגישות מהו"ת, שהן 4 פגישות לערך. בפגישה הראשונה בני הזוג יגיעו לבד, ללא עורך דין, אך רק מהפגישה השנייה, ניתן יהיה לערב את עורכי הדין של שני הצדדים.
לאחר שאנשי המקצוע של יחידות הסיוע גיבשו את מסקנתם, הם יחליטו על פי התרשמותם מהשיחה עם הצדדים, אם יש טעם להמשיך בהליך או לא. למעשה, החוק שמיושם שהוא החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, מטרתו היא ליצור חלופה לניהול הסכסוך המשפחתי מחוץ לבתי המשפט. מדובר על סיוע לבני המשפחה למטרת יישוב סכסוך משפחתי, בדרכי שלום, תוך שמירת האינטרסים של הצדדים וזכויותיהם. יחידות הסיוע, מטרתן היא גם דאגה לטובת הילדים של הצדדים המסוכסכים. יש לציין, כי כאשר נקבעת פגישת מהו"ת ביחידת הסיוע, ל שני בני הזוג להופיע בה, כאשר אי הופעה לפגישה זו, דינה כדין אי הופעה לדיון משפטי.
שירות של יישוב סכסוך משפחתי ביחידות הסיוע הוא במימון המדינה
יש לציין, כי בפגישות מהו"ת, אשר נערכות ביחידת הסיוע, הצדדים יקבלו סיוע ראשוני, מידע בדבר השלכות הסכסוך על בני הזוג וילדיהם ואת החלופות העומדות לרשותם. שירות זה, ניתן במימון של משרד העבודה והרווחה ביחידות הסיוע יושבים אנשי מקצוע הכוללים עובדים סוציאליים ומגשרים. יש לציין כי באחד המפגשים או יותר, ניתן יהיה לצרף את עורכי הדין של הצדדים. אם ההליך לא יצלח, רשאים בני הזוג, לבחור מגשר פרטי מטעמם, או שניתן יהיה להמשיך בתביעה משפטית של הצדדים.
חשוב לציין, כי יחידת הסיוע, תהיה רשאית להמליץ בכל שלב, להעברת הסכסוך להכרעת הערכאה השיפוטית באופן מיידי ולפי שיקול דעתה המקצועי וזאת, בכפוף לאבחון או לזיהוי של אלמ"ב (אלימות במשפחה).