פגישת מהו"ת בענייני משפחה – במסגרת החוק החדש ליישוב סכסוך בגירושין

ע"פ החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה תשע"ה – 2014, בני זוג אשר מעוניינים לפנות לערכאות משפטיות כדי להתגרש ומבקשים לדון בבתי המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, בנושאים שיעלו לאחר הגירושין, נדרשים בעקבות חוק זה, בטרם הגשת התביעה בערכאות המשפטיות, לפנות תחילה ליחידות הסיוע ולקבוע פגישת מהו"ת בענייני משפחה. השלב הראשון בהליך זה ע"פ החוק, הוא להגיש בקשה ליישוב סכסוך בגירושין, כאשר את הבקשה למעשה, ניתן יהיה לקבל בביהמ"ש לענייני משפחה או להגיש את הבקשה באמצעות האתר האינטרנטי של ביהמ"ש לענייני משפחה.

יחידות הסיוע אשר עוסקים בכל הליך יישוב הסכסוך במסגרת פגישת מהו"ת בענייני משפחה, כוללות אנשי מקצוע כמו עובדות סוציאליות, אשר תפקידן, להסביר לבני הזוג את השלכות של הליך הגירושין וכל נושא של סכסוך משפחתי, לגביהם ולגבי ילדיהם, הן מהבחינה הרגשית, הכלכלית והחברתית. למעשה, העו"ס ביחידות הסיוע, תפקידן הנוסף הוא לתת מענה להתמודדות במקרים קיצוניים, או במקרים של אלימות במשפחה, כך שבאמצעותן, ניתן יהיה להגיע גם להסכמות זמניות.

מהי פגישת מהו"ת וכיצד היא מתנהלת?

כאשר זוג מעוניין ליישב סכסוך, בהליך גישור, הוא יזומן תחילה להליך המתחיל עם  פגישת מהו"ת בענייני משפחה. אלה הם למעשה ראשי תיבות של מידע, היכרות ותיאום. המגשר שיבצע את ההליך עם עוד אנשי מקצוע, ייפגש עם בני הזוג, כאשר בשלב זה הם רשאים לצרף את באי כוחם. המגשר יסביר את כל שלבי ההליך וכן בני הזוג יבינו מה היתרונות הגלומים בהליך זה. המגשר עצמו, יבחן את נושאי הסכסוך ואת הנושאים שנמצאים במחלוקת, כך שניתן יהיה להסדיר אותה בהליך הגישור. בסיום הפגישה ועד 14 יום לאחר הפגישה, הזוג יקבל  הודעה מהמגשר לביהמ"ש בדבר הסכמתם ליישוב הסכסוך ביניהם, או, בדבר החזרת התיק לביהמ"ש.

יש לציין, כי פגישת מהו"ת בענייני משפחה, תתקיים כ-30 ימים מיום המצאת ההודעה על מינוי המגשר באמצעות יחידת הגישור. זוהי פגישה מקדמית, לפני תחילת הליך הגישור. עד כאן הזכרתי במאמר זה  לגבי מידע, ונמשיך לשלב היכרות – זוהי היכרות בין הצדים ליישוב הסכסוך לבין עצמם, משום שלא תמיד כל הצדדים אשר מעורבים בהליך יישוב  הסכסוך, אכן מכירים זה את זה וכן, יש להכיר לצדדים את המגשר, אשר ילווה אותם במהלך 4 פגישות המהו"ת. הצדדים יציגו למגשר את מהות הסכסוך ביניהם באופן תמציתי בצורה מאוד תמציתי, כאשר המטרה היא להגיע ליישוב הסכסוך, מבלי להגיע לתביעות בביהמ"ש. הפגישות יהיו חסויות באופן מלא, כך ששום מידע לא ייצא מהפגישות הללו.

קיימת חובה על התייצבות הצדדים בפגישת מהו"ת

 שי לדעת, כי פגישת מהו"ת בענייני משפחה, דינה ממש כמו דיון בביהמ"ש לענייני משפחה, המשמעות היא שאם אחד מהצדדים אינם מתייצבים לפגישה, הם יחויבו בהוצאות של המגשר.  ועתה נסביר לגבי תיאום. בתום הישיבה, יוחלט בין הצדים אם הם מעוניינים להמשיך בהליך הגישור ואם כן, יתואם המשך ההליך. כמו כן, הצדדים, יכולים אף להחליט אם הם מעוניינים ליישב את המחלוקות באמצעות הליך הגישור, אך אצל מגשר חיצוני שהם יבחרו.  אם הצדדים יחליטו, כי הם אינם מעוניינים להמשיך בהליך יישוב הסכסוך ביניהם במסגרת מהו"ת, התיק יוחזר לביהמ"ש. הפגישה המקדימה בהליך מהו"ת למעשה, יש לה מטרה אחת – לבחון האם הצדדים מוכנים להסדיר את המחלוקות ביניהם, באמצעות הליך גישור.

כאשר יחלפו 10 ימים ממועד פגישת מהו"ת בענייני משפחה, בני הזוג הנמצאים בסכסוך גירושין, יודיעו לביהמ"ש אם הם מעוניינים להעביר את התיק לגישור או שהם מעוניינים להמשיך לדון בסכסוך ביניהם בערכאה המשפטית. יש לציין, כי הפגישה הראשונית, תתבצע ללא עלות של הצדדים, אך במידה והצדדים יחליטו על המשך הפגישות, עליהם יהי לשלם על כל פגישה סך של 400 ₪ כל צד, שהוא סכום זול יותר מניהול ההליכים בביהמ"ש. המגשר שילווה את הצדדים בהליך מהו"ת ימשיך ללוות את הצדדים בהליך הגישור. 

הסטטיסטיקה מראה על הצלחה ביישוב סכסוכי גירושין

ניתן לראות, כי ע"פ הסטטיסטיקה, ישנם סיכויים רבים יותר כי התיקים בסכסוך, יעברו להליך גישור מלא ויסתיימו מחוץ לכותלי ביהמ"ש. כמו כן, לפי הנתונים הסטטיסטיים, 60% המשיכו בהליך גישור מלא והצליחו ליישב את הסכסוך ובכך פתרו את המחלוקות ביניהם ולמעשה  העלות הייתה זולה יותר ובזמן קצר בהרבה, מאשר הליכים שנערכים בבית המשפט. יש לציין, כי המגשר שמנהל את פגישת מהו"ת בענייני משפחה הוא עו"ד לענייני משפחה ויכול באופן מקצועי ועל סמך ניסיונו רב השנים, ליישב את הסכסוך לשביעות רצון של שני הצדדים. למעשה האפשרות היא ניהול 4 פגישות עם בני הזוג, כאשר בפגישה האחרונה, יוחלט לגבי עריכת הסכם גירושין שייחתם בבית המשפט לענייני משפחה וייחשב כפסק דין לכל דבר ועניין.

פגישת מהו"ת – התקנון

ע"פ סעיף 99(ב) ניתן למצוא את התקנון השלם לגבי יישוב סכסוך בגירושין וכל הקשור אל פגישת מהו"ת.להלן, נביא בפניכם את הסעיף הנ"ל שזו לשונו: "רשאי בית המשפט, מיוזמתו או לפי בקשת בעל הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בתובענה, גם בלא שהתקיימה קודם לפגישת מהו"ת, אם מצא כי יש לדון בתובענה באופן מידי". כמו כן בסעיף 99(ג) מצוין כי לפי תקנת משנה, רשאי ביהמ"ש בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, להורות על קיומה של פגישת מהו"ת בענייני משפחה, ויחולו הוראות פרק זה, בשינויים המחויבים.                                                                                                 

הסכמה בדבר הפניית הזוג לגישור

לפי סעיף 99(ט) לחוק הסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, בני הזוג יודיעו יחד לממונה, תוך 10 ימים מיום פגישת מהו"ת, אם הם מסכימים להעביר את התובענה לגישור, או שהם מבקשים לדון בה בבית המשפט. העתק ההודעה, יומצא למגשר אשר קיים את פגישת מהו"ת בענייני משפחה. ניתן להגדיר, את הפגישה במסגרת מהו"ת מנהלים באופן הבא:

• הערכת מידת התאמת הגישור ליישוב הסכסוך

• בחינת העמדות של שני הצדדים ביחס לסכסוך בהליך הגישור

• תכני הסכסוך

• המניעים של הצדדים להשתתפות בתהליך

• קיומם של אינטרסים לא גישוריים כמו: נקמה, התשת הצד השני משיכת הליכים ועוד

• תום לב

• פערי הכוחות וחוסר האיזון בין שני הצדדים

• מה ניתן להשיג ביישוב הסכסוך בהסכמה?

• שאלות מכוונות, פתוחות למטרת קבלת אינדיקציה לנושאים כמו: רמת המוטיבציה של הצדדים להגיע להסכמה ללא הכרעה

• זמן ומגבלת הזמנים לוחות דחיפות

• סימנים להתנגדות

• האם ישנן סיבות  לחשש לפי תקנה 8(ב)  בחוק הסדר התדיינות בסכסוכי משפחה?

• על איזה סגנון של גישור ניתן יהיה להמליץ לצדדים?

• סיום ישיבת מהו"ת וקבלת החלטה

תקנות 35,34 – מטרת הדיון המקדמי

יש לציין, כי הדיון המקדמי, נועד להטמיע שיח משפטי המבוסס על אינטרסים, מה שיגרום לפתרונות יצירתיים, כגון אלה שמבוססים על טענות וזכויות משפטיות בביהמ"ש. המטרה של הדיון המקדמי הוא לפי תקנה 34 והמטרה היא להביא לכך שהצדדים יהיו ערוכים ומוכנים לקראת הדיון בתביעה וילבנו את המחלוקות ביניהם, באמצעות שקיפות מלאה וגילוי הדדי ויבחנו אף את האפשרות לפתרון המחלוקות ביניהם באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך באמצעות פגישת מהו"ת בענייני משפחה. החובה לקיום של דיון מקדמי, חלה על  הצדדים למעט בני זוג שאינם מיוצגים ע"י עו"ד (תקנה 35(א). הסיבה היא שעריכת דיון מקדמי ללא עזרה של עו"ד אינו יעיל ואף בהחלט יכול לפגוע בזכויות דיוניות של הצדדים כאשר הם לא מיוצגים באמצעות בא כוחם. תקנה 35(ב), קובעת, כי על הצדדים לאפשר עיון במסמכים הנחוצים ולהשיב על שאלות שנחוץ לדעת על המענה שלהן, למטרת ליבון וצמצום המחלוקות בין הצדדים הנמצאים בסכסוך גירושין. ההחלטה בדבר המסמכים הנחוצים נמצאת בידי הצדדים. בתקנה 58, יש למסור תצהיר של גילוי המסמכים, כך שניתן באמצעות המסמכים לאפשר לצד הנגדי, לעיין לפחות בחלק מהמסמכים שיהיו רלוונטיים במהלך של הדיון המקדמי. למעשה הזוג שמעורב בסכסוך הגירושין, צריך להבין מהי המטרה של יישוב הסכסוך וכן, יש לדעת מהי מידת הנכונות ליישב את הסכסוך ביניהם.